אבגיל נ' קניון לב המפרץ בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' רבתי לחוק בתי המשפט, לאחר שסיכמו טענותיהם בע"פ.

התובעת ילידת 1943, טוענת כי נפלה ביום 27.8.08 בשעה 12:00 או בסמוך לכך בקניון לב המפרץ, עת שביקרה עם נכדיה.

הנפילה אירעה כתוצאה מלכלוך שהיה על המדרגות. כתוצאה מהנפילה, טענה התובעת, כי נפגעה בראשה ובבית החזה.

בעקבות התאונה, הועברה לביה"ח בנהרייה, בוצעו לה בדיקות, שוחררה לביתה להמשך מעקב וטיפול ומנוחה למשך 3 ימים. ביום 29.8.08 בוצע צילום במסגרת קופת חולים, או אז התברר כי הודגם שבר בצלע מס' 7 ו-8 וחשד לשבר מספר 9.

התובעת המשיכה להיות במעקב רפואי, התלוננה על כאבים, אובחן אצלה רגישות במישוש הצלעות בצד שמאל. ביום 1.9.08, נבדקה בידי כירורג, אשר ציווה עליה המשך מעקב רפואי ונטילת תרופות משככי כאבים.

ב"כ התובעת מבקש לפסוק לה פיצוי כולל בסך של 25,000 ₪. 20,000 ₪ בגין ראש נזק של כאב וסבל, ו-5,000 ₪ בגין עזרת צד ג' והוצאות אחרות.

ב"כ הנתבעת ביקשה לדחות התובענה, הן בשל היעדר קיומה של העדר עילה על פי כתב התביעה, כאשר התובעת ט8וענת בסעיף 5 לכתב התביעה כי איתרע מזלה ונפלה, תיאור זה אינו כל עילת תביעה כלפי הנתבעת, ובתיאור זה של אירוע הנפילה, לא מיוחס לא מקרוב ולא מרחוק, רשלנות כלשהי על פי תיאור זה של התאונה.

עוד טוענת הנתבעת שהתובעת לא דיווחה על התאונה במועד התאונה או בסמוך לכך, העדכון על התאונה לראשונה דווח ביום 8.8.09, כשנה לאחר האירוע.ב"כ הנתבעת המשיכה וטענה כי המדרגות היו תקינות ובאותו יום הנטען ע"י התובעת, לא נרשם כל אירוע חריג, ולא נרשמה במערכת הבקרה על עצירה או תקלה במדרגות החשמליות.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועברתי על המסמכים שהוצגו לעיוני, ובכלל זה החומר הרפואי, דוח החקירה, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

בקביעה זו נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א.התאונה התרחשה על פי גרסת התובעת ביום 27.8.09, בשעה 12:00. פנתה לביה"ח בנהרייה באותו יום, בשעה 16:18.בדיווח על התאונה, בבית החולים, ובטרם התייעצה עם עו"ד, ציינה מפורשות כי נפלה במדרגות חשמליות בלב המפרץ. מדובר בחיזוק משמעותי לגרסת התובעת, הן למקום הנפילה, והן למתקן שבו עשתה שימוש.

ב.נתתי את דעתי לעובדה כי בכתב התביעה נטען בסעיף 5 כי איתרע מזלה ונפלה, לעומת זאת, בתצהיר הנסיבות פירטה את הטענה לעניין הנפילה כתוצאה מלכלוך שהיה על המדרגות.

ג.נתתי את דעתי לכך שבמסמכים הרפואיים המאוחרים ציינה גם כן שהנפילה הייתה במדרגות החשמליות בקניון.

ד.התובעת, בעקבות התאונה, סבלה משבר בצלעות 7 ו- 8 ושהתה במעקב רפואי ממושך.

ה.לאחר שאני משקלל את השיקולים שפירטתי לעיל, ושיקולים נוספים שלא פורטו על ידי, בשל מהותו של ההליך, הנוגעים לשאלת החבות, והספקות בשל אי פירוט סיבת המכשול מאז הפנייה ועד תצהיר הנסיבות, העדר דיווח על עצירה במדרגות החשמליות, העדר סיבה לנפילה באמצע העלייה, שעה שלרוב מי שעושה שימוש במדרגות חשמליות, עומד מתחילת העלייה על מדרגות עד סיומה, ואין תנועה הנעשית על ידי העושה שימוש במדרגות, ולפחות התובעת לא טענה אחרת. כמו כן שקלתי אשם תורם.

ו.לאחר ששקלתי את היקף הפגיעה, המסמכים הרפואיים, שאלת החבות, העדר הנכות, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בנסיבות העניין סך של 9,000 ₪, בנוסף החזר אגרה ששולם על ידה, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ כחוק.

ז. ניתן בזאת פטור מלא מתשלום יתרת האגרה בתיק זה.